חגב (ארבה) נודד – Locusta migratoria

החגב הנודד הוא אחד ממינים רבים של חגבים החיים בארץ.
הוא מיוחד מעצם היותו אחד ממיני החגבים הכשרים למאכל ע"פ היהדות.
בעבר הוא הווה חלק נכבד בתפריטם של יהודי תימן.
את הביצים הנקבה מטילה בקרקע לחה תוך החדרת בטנה לתוך האדמה בעזרת אברי חפירה מיוחדים. בסיום ההטלה הנקבה מפרישה מעין קצף סביב הביצים אשר מתקשה ומגן עליהן עד לבקיעה.
הבקיעה מתרחשת בתנאים מיטביים אחרי כשבועיים. בתנאי יובש הביצים תשארנה באדמה עד לתקופה יותר רטובה בכדי שהחגבים הצעירים לא יבקעו כשאין מזון.
החגב הו חרק בעל גלגול חסר – הזחל הזעיר הבוקע מהביצה דומה בצורתו לבוגר. הוא ניזון מעשב, מתנשל וגדל. לאחר הנשל השישי מתקבל החגב הבוגר בעל הכנפיים.
החגבים ניזונים עשב טרי אותו רצוי לספק מס' פעמים ביום. יש להקפיד על תנאי יובש ואוורור בכלוב.
משך הגידול של חגב מבקיעה ועד בוגר נע משלשה שבועות בתנאי גידול אופטימליים (טמפ' של כ- 40 מעלות ומזון בשפע) ועד לחודשיים בתנאים פחות טובים. משך חייו של הבוגר כחודש וחצי.
החגבים הם חיות רגישות ביותר לחומרי הדברה – אם ניתן להם עשב לאחר שליטפנו כלב שטופל כנגד קרציות ופרעושים ושכחנו לשטוף ידיים – הדבר עשוי להוביל לתמותה של כל הגידול.
חגבים הם מזון מצויין אך בד"כ אינם משתמשים כמזון קבוע בשל מחירם הגבוה יחסית לחרקים אחרים.
מומלץ לנסות ולהגיש חגבים לבעל חיים 'שאיבד את התאבון'.

ערכים תזונתיים:
חלבון- 15%
שומן- 3.5%
נוזלים- 80%

תופעת הארבה
החגב הנודד הוא אחד מכמה מינים היוצרים את התופעה הנקראת ארבה.
תופעה המתרחשת אחת לכמה שנים ותחילתה בד"כ בערבות אפריקה.
בד"כ החגבים מקיימים אוכלוסייה דלילה, הניזונה על צמחים עשבוניים (בעיקר דגניים) בה לא מתקיימים קשרים בין הפרטים. בשנים בהם יש גשם רב, ונוצרים שדות עשב עשירים במיוחד, מטילות נקבות החגב כמויות גדולות של ביצים מהם מתפתחת אוכלוסייה צפופה המכלה את העשבייה באזור. בשלב הזה מתרחש שינוי גדול והחגבים מתחילים להתנהג כלהקה. לאחר שחיסלו את כל המזון במקום הם פורשים כנפיים, מתרוממים מהקרקע בלהקות של עשרות אלפי עד מיליוני חגבים ועפים למרחקים בחיפוש אחר מקורות מזון חדשים. בכל מקום שינחתו יחסלו את השדות הירוקים ובתוך זמן קצר וימשיכו הלאה. במצב זה הם מסוגלים לעכל כמעט כל צמח ירוק.
היום יש לאו"ם תחנות ניטור באיזורים בהן יכולה להתחיל התופעה וכשיש התראה על כך נשלחים מטוסי ריסוס להדביר את החגבים ולמגר את התופעה לפני שתפגע בחקלאים באזורים נרחבים.